כמעט שנה הקורונה בקרבנו, הופכת את היוצרות, משביתה את מערכת החינוך שלנו, וניתן לקבוע כי בישראל הקורונה זרקה למערכת החינוך גלגל הצלה, בגודל של משאית.החינוך בישראל היה בלתי נסבל עד הקורונה, אפרט חלק מהסימנים של מערכת חינוך חולה, סימנים שלא היו קיימים באף מערכת חינוך בעולם המערבי. חוסר בתקציבים בכיתות עצמן למורים ולתלמידים. כיתות עמוסות, ארבעים תלמידים בכיתה, חוסר אפשרות למתן יחס אישי מצד המורים. אפילו הרפורמה במערכת החינוך, שנועדה להאריך את  יום הלימודים עד השעה ארבע אחר הצהריים, נכרכה במתן תקציבי ענק להארכת יום הלימודים, אך לא הניבה את התוצאות המקוות. הכיתות נותרו מלאות מידי, המורים עדיין היו מלהטטים בין ההורים הדעתנים והמתערבים, לילדיהם חסרי הגבולות. 

ימי השישי, היו קצרים ובזבזניים ונשארו במערכת החינוך כשריד מהעבר, נצר למערכת הקודמת שבלחץ הורים נותרו על כנם, טרפדו כל ניסיון לרפורמה ובזבזו את מכסת השעות להארכת יום הלימודים. הייתה תופעה מוכרת של הגחכה והלעגה של מורים, על ידי תלמידים שלוחי רסן בחטיבת הביניים,  אי מתן גיבוי למורים מצד המערכת וההורים, אי יכולת לאכוף החלטות בית ספריות. מורים היו מתרוצצים מכיתה לכיתה ומשיעור לשיעור, ללא יכולת להשתלט על הפלאפונים הנמצאים בכיסי התלמידים, כשהאיסור להוציא טלפון נייד בשיעור, הוא בגדר המלצה בלבד, לתלמידים בישראל.

הורים נזעמים פנו לבית המשפט, כנגד מורי ילדיהם כי לדעתם ילדיהם לא זכו ליחס אוהד מספיק, מצד המורים שלהם. תכנים פורונוגרפיים נצפו באינטרנט מהטלפון הנייד, בהפסקות וצילומים והקלטות של מורים בשיעורים, "שיימינג", למורים ותלמידים, ברשתות החברתיות. אפילו בבתיהם, תלמידים לא היו מוגנים מפגעי מערכת החינוך, ילדים הציקו באכזריות לחבריהם, דרך הרשתות החברתיות, עד כי ביקשו למות. תלמידים התדרדרו לדיכאון ולמחשבות אובדניות, כי בכיתה כל כך עמוסה, אין שום אפשרות להתבלט בדרך חיובית.

כיום, עם הקורונה, מתגשמות משאלות הלב של המורים. כל ההצעות שהציעו ארגוני המורים במשך השנים, ושנדחו על הסף, קרמו עור וגידים, בחסות קורונה. כעת לומדים בקבוצות קטנות בזכות הקורונה וזוכים לייחס אישי, אנשי חינוך ותלמידים כאחד, וכל זאת בזכות חיידק קטן אחד, שכבש את חיינו בסערה.עכשיו נראה, מי יעז להוציא בתוך הקפסולה, טלפון נייד, כדי לצלם מורה, או כדי לצפות בתכנים פורנוגרפיים.