בכל העולם יש הרבה מדינות לנוצרים, הרבה מדינות למוסלמים, ולנו יש מדינה אחת קטנה מדינת היהודים. לאורך ההיסטוריה היהודים היו בגלות לא אחת. ארץ ישראל שהייתה אטרקטיבית לכובשים רבים נכבשה ותושביה הוגלו מהארץ שהובטחה להם עוד בימי אברהם.

היהודים התפזרו בארצות תבל, ניסו להתערות בארצות וכל פעם מחדש האנטישמיות והשנאה כלפיהם התעוררה. השיבה האחרונה לארץ הייתה אחרי השואה בה נרצחו שישה מיליון יהודים. שואה שהבהירה לכולם ששנאת יהודים בעולם היא לא דבר חולף ונשכח. אנטישמיות טבועה ב D.N.A של אומות העולם.

לא משנה עד כמה היהודים ינסו להשתלב במדינות אחרות, לא משנה כמה ינסו לרצות ולמצוא חן בעיני תושבי הארצות האחרות, לא משנה כמה יתרמו מעצמם בארצות האחרות, בסוף תתעורר כלפיהם שנאה. יש מקום אחד קטן עלי אדמות בו היהודי יכול לחיות בשלווה מסוימת. רק בישראל יוכל לחיות כעם עצמאי.

בהיסטוריה האנושית יש עמים נוספים שהוגלו, נכחדו ועברו מהעולם. לעומתם היהודים תמיד המשיכו להתגעגע לארצם, למכורתם ובסופו של דבר שבו אליה. זה תמיד היה תמוהה בעיני, איך עם שהוא פסיק קטן בקרב אומות העולם, נותר קיים לאורך הדורות ותמיד המשיך להתגעגע ולשאת את עיניו לשוב לארצו, לארץ ישראל.

את ההבנה החלקית להישרדות המופלאה הזו נתן לי ההסבר שישראל פירושו ישר-אל, דהיינו לעם ישר-אל החי בארץ  ישר-אל יש תפקיד חשוב להתכוון ישירות אל כח הטבע האחד, להיות בקשר ישיר עם חוק הטבע של ואהבת לרעך כמוך, חוק הטבע שהוא אהבה מלאה, והוא יכול לממש את חוק הטבע הזה מארץ ישר-אל שבמהותה מובילה ישירות למימוש התפקיד הרם הזה בעבור כל אומות העולם.

אנחנו כעם ישראל צריכים להודות ולהתאמץ במימוש התפקיד הזה כמו שמסבירים בני ברוך. להודות על הזכות שנתנה לנו לשרת את כל האומות ולהראות להם את המימוש של חוק האהבה ומתוך המימוש הזה להנחיל  להם את חוק הטבע של אהבה. אנחנו צריכים להודות יום יום מחדש שניתן לנו לחיות במדינת ישראל, מדינה שבה יש את האנרגיה המתאימה למימוש התפקיד הרם בעבור כולם.