הבן הבכור שלי בחר לא ללמוד לימודים גבוהים ולא ללמוד מקצוע. גם היום, הוא אבא ובסוף שנות העשרים לחייו, כשאני שואלת אם הוא שלם עם עצמו תשובתו חד משמעית, "כן". הוא ממשיך להסביר שבעולם הדמוקרטי והחופשי הוא יכול למצוא הכל, ידע, חינוך, אנשים, ניסיון, וללמוד מכל אלו לא פחות ואולי אף יותר מאשר בכל מוסד חינוכי מוכר, עד כדי כך שחבריו לעיסוק אותו קנה ללא השכלה פורמאלית, לא יכירו ב"חסרון" שלו. הוא אומר שאין לו בעיה לתקשר עם העובדים אצלו, בחלקם רופאים ומדענים בעלי תעודות מכאן ועד הודעה חדשה ואין לו הרגשה שהם חשים שהוא לוקה בחוסר מקצועי כלשהו. הוא גם מביא את הסיפורים הידועים, שקוראים להם מרק צוקרברג או סטיב ג'ובס ועוד רבים אחרים. הדברים האלו מעוררים מחשבה. תמיד לקחנו כמובן מאליו שהשכלה גבוהה היא מפתח כניסה לעולם. לא רק שהיא טובה כשלעצמה אלא שהיא אף הכרחית והנה קם דור שמתוך בחירה קובע בדיוק ההיפך ואף מוכיח את ההיפך בדרך הדוגמא. ישנם מקצועות מורשים כמו רפואה, ראיית חשבון, הנדסה, עריכת דין, שבהם אין מנוס מרכישת השכלה גבוהה כתנאי בל יעבור לרישוי. אולם מה ביחס לתחומים אחרים? האם השכלה גבוהה כפי שמוכרת היום אף במקצועות המורשים אמנם הכרחית? 

פעם רכשו אנשים מקצוע בפרקטיקה. הם התלוו למורה כשוליה וכך הפכו בעלי מקצוע בעצמם. כך גם היה בקבלה לפי הרב לייטמן. גם במקצועות המורשים הפרקטיקה הייתה ה"אוניברסיטה". ביוון העתיקה למשל, היו לומדים משפטים בכיכר העיר, לשם הובאו העבריינים ונידונו בפני שופטים ולשם הגיעו בעלי סכסוך על מנת שבית המשפט יכריע בעניינם. כיום מוצאים יותר ויותר צעירים המגיעים לניהול חברות מצליחות, משתלבים בתחומי ההייטק והתכנות, עוסקים במיזמים חברתיים, שהם ללא השכלה גבוהה פורמאלית. לפעמים נדמה אפילו כי השכלה פורמלית גבוהה לא רק שאינה נחוצה להם אלא מפריעה. ההבנה העמוקה, החיה ובלתי השגרתית, נולדת פעמים רבות מחוץ לכותלי האוניברסיטאות. היצירתיים ביותר הם אלו, לעיתים, שבחרו לא להיות "עוד לבנה בקיר". גם אם השכלה גבוהה חשובה כדי להבטיח בסיס מקצועי כלשהו, תרבות, דרכי חשיבה והתנהלות מסויימים, נראה כי לא יהיה מנוס משינוי מהותי בחינוך, גם בחינוך הגבוה וגם בדרך הקניית החינוך המקצועי.

בתור ילדה זכור לי יום אחד מיוחד בבית הספר היסודי. המורה למתמטיקה הוציאה אותנו החוצה לכיכר שמול בית הספר וביקשה שנספור בצעדים את היקף הכיכר. אחר כך בקשה שנספור בצעדים את קוטר הכיכר ונחלק את מספר צעדי ההיקף במספר צעדי הקוטר. לא הייתה דרך נכונה מזו ללמוד על הבשר ממש מהו המספר פאי. הידיעה שכך הוא בכל העיגולים ביקום מקבלת פתאום חדות ומשמעות. קצת כמו ללמוד משפטים בכיכר העיר…